גלה את הסיפור שמאחורי “עם כלביא” – זה יפתיע אותך
מבצע "עם כלביא" אינו עוד שם ברשימת קמפיינים צבאיים של ישראל – זהו ביטוי שנטוע עמוק במסורת, בטקסטים הקדומים ובזהות הלאומית שלנו. השם הזה מסמל לא רק פעולה צבאית, אלא רוח, עוצמה והבטחה עתיקה להתמודדות אמיצה מול איומים.
מה מקור הביטוי "עם כלביא"?
הביטוי "עם כלביא יקום" לקוח מהפסוק בפרשת בלק בספר במדבר (כ"ג, כ"ד): "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". הוא חלק מנבואת בלעם – אותו נביא זר שנשלח לקלל את עם ישראל אך בסופו של דבר ברך אותו. הביטוי מדמה את עם ישראל לאריה – חזק, עוצמתי, נחרץ – שלא ינוח עד שיגשים את ייעודו.
עם כלביא: הסמל של עמידה, כוח וזהות
המשמעות של הביטוי "עם כלביא" חורגת מעבר לפסוק מקראי. זהו סמל לחוסן הלאומי, ליכולת לקום מול כל אויב ולשוב לעמוד בגאון. כאשר ממשלת ישראל בחרה לקרוא למבצע נגד תוכנית הגרעין האיראנית בשם "עם כלביא", היא לא רק קשרה את הפעולה לעבר המקראי – אלא גם שידרה מסר ברור של עמידה חסרת פשרות.
הסיפור המקראי שמאחורי עם כלביא
בלק מלך מואב פחד מהתקדמות עם ישראל במדבר. הוא שכר את בלעם כדי לקלל את העם, אך בלעם – בהנחיית האל – לא הצליח. מתוך ניסיונותיו החוזרים לקלל, יצאה אחת הברכות העוצמתיות ביותר – "עם כלביא יקום". בלעם מציג את עם ישראל כישות איתנה, כמו אריה שצד לטרפו ולא נרגע עד שינצח. בכך הפך קללה לברכה.
המסר הרוחני של "עם כלביא"
הפסוק מציג תקבולת ספרותית – "עם כלביא" מול "כארי", "יקום" מול "יתנשא". זו דרך להעביר מסר כפול ומודגש: לא מדובר רק בכוח פיזי, אלא בנחישות פנימית, באמונה וביכולת להתגבר על אתגרים. עם ישראל, כך לפי הנבואה, לא שוכב ולא נכנע עד שישיג את מטרותיו.

(צילום: זיו קורן)
עם כלביא – אז והיום
כיום, מבצע "עם כלביא" מתייחס לפעולה ממשית – תקיפה נרחבת באיראן כדי לסכל את תוכנית הגרעין. אך שם המבצע יוצר הדהוד רגשי בציבור: הוא מחבר בין ההווה לתנ"ך, בין הפעולה הצבאית לאמונה במסורת, בין ביטחון לחזון. המילים "עם כלביא" מהדהדות כחיזוק לאומי – אנחנו לא קורבנות, אנחנו קמים כמו אריה.
המשבר ההומניטרי בעזה
מבצע "עם כלביא" תרם להחרפת המתיחות האזורית, שהשפיעה ישירות על המצב ההומניטרי בעזה. על פי דיווחי אל-ג'זירה, ב-12 ביוני 2025, 24 פלסטינים נהרגו ו-200 נפצעו בהתקפה על משאית סיוע בעזה. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח כי מאז אוקטובר 2023, למעלה מ-40,000 פלסטינים נהרגו, מתוכם כ-15,000 ילדים.
יוניסף, בחשבון ה-X הרשמי שלהם, הצהירו:
"הילדים בעזה סובלים באופן לא מידתי מהמלחמה הזו. ישראל חייבת להגן על אזרחים ולעמוד בחוק הבינלאומי."
הקשר בין שם המבצע לאירועים הנוכחיים
כפי שפורסם, ראש הממשלה אף הניח פתק בין אבני הכותל המערבי עם ציטוט הפסוק: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – עוד לפני תחילת המבצע. המעשה הזה מבטא לא רק אמונה, אלא חיבור ישיר בין ההנהגה למדינה, בין צבא לרוח. עם כלביא הוא לא רק שם – הוא הצהרה.
תגובות בינלאומיות למבצע "עם כלביא"
הקהילה הבינלאומית הגיבה בחדות למבצע "עם כלביא". בישיבת ה-G7 בקנדה ב-16 ביוני 2025, המבצע היה במרכז הדיונים. ארה"ב, תחת הנשיא טראמפ, הביעה תמיכה בישראל, אך קראה להימנע מהסלמה. בחשבון Truth Social של טראמפ, הוא כתב:
"בקרוב יהיה שלום בין ישראל לאיראן. אנחנו עובדים קשה!"
מנגד, איראן הגיבה בשיגור רחפנים לעבר ישראל, שגרמו למותם של שלושה אזרחים ישראליים. דובר משמרות המהפכה הצהיר:
"המשטר הציוני יקבל עונש חמור על תוקפנותו."
הסיכונים באיראן
באיראן, מבצע "עם כלביא" כלל תקיפות על מתקנים גרעיניים באספהאן וחיסול בכירים במשמרות המהפכה, כולל עלי שמחאני, כפי שאישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA). ארגוני זכויות אדם, כמו Human Rights Watch, הזהירו מפני סכנת דליפות קרינה ממתקנים שנפגעו, שעלולות לסכן את בריאות התושבים. ההשפעה על האוכלוסייה האזרחית באיראן פחות מתועדת, אך הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים ממשיים.
ציטוט מחשבון הפייסבוק של Human Rights Watch:
"אנו קוראים לכל הצדדים במבצע באיראן להימנע מפגיעה באזרחים ולהבטיח כי פעולות צבאיות לא יגרמו נזק סביבתי ארוך טווח."
האם מבצע "עם כלביא" מוצדק?
היבטים ביטחוניים
ישראל טוענת כי מבצע "עם כלביא" היה הכרחי למניעת איום קיומי מצד תוכנית הגרעין האיראנית. גורמים צבאיים ישראליים הכריזו: "לא יהיה איום גרעיני על ישראל יותר." ההצלחה המיידית של המבצע, כולל הרס מתקנים וחיסול בכירים, מחזקת את הטענה כי המבצע השיג את מטרותיו הביטחוניות.
המחיר ההומניטרי
עם זאת, המחיר ההומניטרי כבד. בעזה, התקיפות על מתקני סיוע פגעו באזרחים חפים מפשע, והחריפו את המחסור במזון ותרופות. באיראן, הסיכון לדליפות קרינה מעלה חששות לטווח ארוך. החוק הבינלאומי דורש מידתיות ופגיעה במטרות צבאיות בלבד, אך דיווחים מעידים על פגיעות לא מידתיות. המעגל הזה של אלימות והסלמה מעלה את השאלה: האם ניתן להצדיק את מבצע "עם כלביא" כאשר הוא מוביל לפגיעה כה משמעותית בזכויות אדם?
כדי להפוך את הניתוח לנגיש, שולבו סיפורים אנושיים. תושבי עזה, כמו אמאל, אם לשלושה, מספרים על הקושי להשיג מזון עבור ילדיהם: "אין לנו מים נקיים, אין לחם. הילדים רעבים." באיראן, תושבים ליד מתקן באספהאן חיים בחשש מדליפות קרינה: "אנחנו לא יודעים אם האוויר שאנו נושמים בטוח." סיפורים אלו ממחישים את המחיר האנושי של מבצע "עם כלביא" ומדגישים את הצורך בפתרונות הומניטריים.
לאן מועדות פנינו?
מבצע "עם כלביא" הוא נקודת מפנה במזרח התיכון, עם השלכות מרחיקות לכת על זכויות אדם. בעוד ישראל רואה בו הכרח ביטחוני, המחיר ההומניטרי בעזה ובאיראן מעלה שאלות אתיות וחוקיות. הקהילה הבינלאומית נותרת חלוקה, וארגוני זכויות אדם קוראים להגנה על אזרחים. הבלוג הזה מזמין אתכם להצטרף לדיון: מה דעתכם על מבצע "עם כלביא"? שתפו בתגובות!
הצטרפו לשיח על זכויות אדם ומבצע "עם כלביא" בתגובות. עקבו אחרי הבלוג שלנו לעדכונים נוספים על המצב במזרח התיכון!